מתחת לשמיים השחורים | ביקורות

קטעי ביקורת והמלצות על הספר

שכתבו פרופ' יוסי לוי בלז ודפני אסף

מתוך ביקורת במוסף ספרים- הארץ:
"ספרם של יוסי לוי בלז ודפני אסף מכנס שיחות מעוררות מחשבה עם מומחים, בהם יובל נח הררי, אסא כשר ויורם יובל, בניסיון לעצור את קשר השתיקה בנוגע לכאב נפשי והתאבדויות. לחוויית הקריאה בספר יש כוח רגשי שמצטבר מפרק לפרק. הקריאה בו דורשת תשומת לב יתרה וריכוז, גם בגלל גודש המידע והכובד הרגשי העולה מן התכנים, וגם משום שכל פרק הוא מעין "יצירה בפני עצמה. "
"הפרקים שמותירים את הרושם העוצמתי ביותר הם אלה שממריאים מהדיבור על התופעה האובדנית עצמה ומאירים בחוכמה את ההקשר הסובב לה — החיים בישראל כאן ועכשיו. מלחמות ופיגועים, פוסט־טראומה והלם קרב בעקבות השירות הצבאי, נזק משני לדור שני ושלישי לניצולי השואה, מצב פוליטי רעוע והשלכות הסכסוך הישראלי־פלסטיני הם רק חלק מהתופעות שעולות מהשיחות בספר, ומעוררות שאלה ספציפית הרבה יותר: מדוע אנשים מתאבדים בישראל?"
"תובנותיהם של אסף כאם שכולה לבת מתאבדת ושל לוי בלז כבעל ניסיון רב מול מטופלים אובדניים תורמות לניווט השיחות למקומות המעניינים ביותר. הם לא חסים על המרואיינים שלהם ומעמתים אותם עם כל נתון, וכך חושפים בפני הקורא את המהלך המחקרי־טיפולי המשורטט בראשם. נספח הספר (קריאת חובה לכל הורה) — העוסק בגורמי סיכון וסימנים מקדימים לאובדנות, דרכי מניעה וכן הסברים קונקרטיים כיצד להגיב ואפילו לצמוח מניסיונות אובדניים — מוכיח כי התאבדות אינה גזירת גורל."
"הקריאה בספר מעניקה תמונת מצב חומלת, מטרידה ומבעיתה לעתים על אובדנות כתופעה מושתקת בישראל. במדינה שמערכות בריאות הנפש שלה נמצאות על סף קריסה, טוב שיש מי שבחרו לעצור את קשר השתיקה, ובעזרת תחקיר וידע מנסים לעזור למנוע את הקפיצה הבאה."
ורד שביט

מתוך ביקורת בכתב העת פסיכואקטואליה

"דפני ויוסי יצאו למסע בידיעה ברורה שהנושא הוא חשוב. בסקרנות מקצועית ורגישות אנושית לכאב ולאובדן, הם פנוי לאנשי רוח, חקר וטיפול והזמינות אותם לשיחות בנושאים אלו. השיחות הניבו ידע רחב ועשיר מתחומים שמתרחבים הרבה מעבר לנושא המסומן, אך חוזרים ומתכנסים אליו בתהודה ובתאורה שעוזרים להתבונן בממדים נפשיים פנימיים הרוחשים בקרב אנשים המועדים להתאבדות.
שבתאי מג'ר

"הספר הוא אסופת שיחות וזוויות אנושיות, כואבות, מרתקות ומלאות זוויות של תקווה ואהבה בתוך אוקיינוס של ייאוש וסבל אנושי. יוסי ודפני הטיבו לייצר אסופה מרגשת, רבגונית ואמיצה באמצעות שיחות עם אנשים שונים, כל אחד מתחום אחר וגישה אחרת- כדי להביא קול אנושי שנוגע עמוק בנימי הכאב והסבל האנושי. מדובר באחד הספרים היותר נוגעים ללב ומעוררים שקראתי לאחרונה. הוא רלבנטי לכולנו, אולי עכשיו יותר"
נילי כספי -ליטבק

"הספר הנפלא הזה עוסק באובדנות, וגם עוסק בהרבה הרבה יותר מזה: במשפחתיות, בחברות, בילדים שלנו, בילדים סביבנו, של השכנים והחברים שלנו. באהבה פשוטה בין אנשים, בהשפעה והדדיות. מצאתי את עצמי קוראת את הספר מנקודת מבט של אמא, של מטפלת בבריאות הנפש, של מלווה משפחות והורים, נקודת מבט של חברה דואגת, בת שאיבדה את אביה (בנסיבות אחרות לגמרי) שרוקדת במחשבות בין חיים ומוות.
ניכר שהספר נכתב מתוך אהבה, ואהבה שם כל כך נוכחת. הספר נתן לי מילים להבנת כאב נפשי בעוד הרבה רבדים וצורות. ספר שהורים צריכים לקרוא. שמחנכים חייבים להחשף אליו. שצריך להיות מתורגם לעוד שפות."
לימור עטר

מתוך ביקורת בעיתון מקור ראשון
"את פרי עטו ומסעו המשותף עם דפני, מגיש פרופ' יוסי לוי-בלז, בספר יוצא דופן, חכם ומרטיט לב: "מתחת לשמיים השחורים- שיחות על כאב נפשי, אובדנות ותקווה."
"הספר נחתם בחמישה עשר עמודים שכותרתם- איך אפשר להציל חיים. אין כאן מרשמי פלא ולא אשליות בתפזורת, אלא עצות ממוקדות, חכמות, מועילות ומוכחות. חובה לכל אדם בעולמנו. "

נחם אילן

יוסי ודפני, יצאו יחד למסע, מסע חיפוש , מסע סקרן, מסע של לב, אל תוך מסתרי הכאב הנפשי. זה שכולנו מכירים וכואבים, זה שלעתים עולה על גדותיו ולא ניתן להכלה יותר. הם דפקו על דלתותיהם של אנשי רוח, אנשי מדע, אנשי תורת הנפש, אנשי דת, (כמו יורם יובל, אסא כשר, יובל נח-הררי, זהבה סולומון ועוד אחרים וטובים), העירו אותם משנתם (הסימבולית כמובן), הניחו את השאלה, הפכו יחד בתשובה. הפכו את המסע לדרך. דרך לצעוד בה. הרגשתי שאני צועדת איתם בדרך"

טלי הלמן -מור

ביקורת בכתב העת "פנס"

"ספרם של יוסי לוי בלז ודפני אסף הוא טקסט מועיל, קריא, מעורר מחשבה ונוגע ללב. המבנה שלו אינטואיטיבי ופשוט להבנה, ועם זאת מורכב ומרובד. בלב הספר עומדת סדרה של שתים־עשרה שיחות שקיימו המחברים עם שורה של מומחים וחוקרים מתחומים מגוונים במדעי האדם, כגון פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, פילוסופיה, חינוך, אנתרופולוגיה, היסטוריה והוראת בודהיזם. הספר מבקש להגיע לידע רלוונטי שעדיין לא מצא את דרכו אל הספרות המקצועית, וכך להרחיב את ההבנות הקיימות בנוגע לכאב נפשי, אובדנות ומניעתה."
"התמודדותה של דפני אסף עם התאבדות בתה מצטיירת בספר כדוגמה מרשימה למושג "צמיחה פוסט־טראומטית". מרותקת לדמותה של דפני אסף ולאופן החשוף, הסקרני והפתוח שבו היא משתתפת בשיחות, הבחנתי כי דרך המחשבה והפעולה שלה משקפת הלכה למעשה כמה מפתחות מרכזיים להתמודדות עם כאב נפשי בלתי נסבל, המתוארים לאורך הספר. אלה הם מפתחות הנחוצים לכל אדם לשם התמודדות עם כאבי חייו, אבל עבור מי שחווה משבר נפשי קיצוני, המפתחות האלה עשויים להציל חיים – להתמיר כאב בלתי נסבל לכאב שאפשר לשאתו. יישומם של מפתחות אלה תלוי לא רק באדם הסובל עצמו אלא גם, ובמידה רבה, בסביבתו הקרובה ובקהילה כולה."
נורית ענבר-וייס

המלצות נוספות:
"מעבר לתרומתו האדירה למניעת אובדנות, הספר חושף את הרבדים העמוקים והמרתקים של הכאב הנפשי, הדיכאון והאובדן. זו הזדמנות לצאת למסע אנתרופולוגי, פילוסופי, פסיכולוגי, בודהיסטי ויהודי, להרחיב את ההתבוננות ולהבין תופעות אלה בצורה רב ממדית ומלאה בתובנות. אין כאן רצון להגיע אל האמת האחת המוחלטת, אלא להוסיף נקודות מבט ולהרחיב את יריעת הנפש. ויחד עם הנפש נפתח גם הלב ומתרחב. מדהים בעיני שלמרות הנושא הכאוב, הספר מרגש ואופטימי. תודה על ספר מופלא, מרתק וחשוב!"
טל מאור

"מצאתי את עצמי קוראת את הספר ופשוט לא רוצה שהוא ייגמר. זה אחד הספרים הכי משמעותיים שקראתי. הוא העניק לי נקודות מבט שונות ומגוונות ופתח אותי לדיון וחשיבה מעמיקה לגבי שאלות אודות כאב נפשי ואובדנות. השילוב המדהים של זוויות ראיה שונות ומאנשי מקצוע מגוונים יצר תחושת נפלאות של ידע עצום ושל עומק. סיימתי אותו מלאת הוקרה ובעיקר מלאת תקווה".
דועאא דקה

"הספר הנהדר של יוסי לוי בלז ודפני אסף ז"ל הוא ספר מיוחד. זהו ספר מרחיב דעת ולב, מרגש מאוד וסוחף. יוסי ודפני מצרפים אותנו למסע שלהם ברחבי הארץ, לשיחות עם מומחים מתחומים שונים (בין היתר פילוסופיה, אנתרופולוגיה, עתידנות וכמובן פסיכולוגיה) בנוגע לכאב נפשי ולהתאבדות, אבל הדברים כמעט אף פעם לא נשארים תיאורטיים והאישי מתערבב במקצועי, במיוחד לאור הנוכחות של דפני, אם לבת שהתאבדה בנעוריה. בין השיחות עם המומחים יוסי מספר לנו על ההידרדרות ההדרגתית במצבה של דפני, שמתגלה בגופה סרטן וסכנת החיים שלה מלווה את המסע שלהם עד מותה, כשיוסי ממשיך את המסע בלעדיה. ולמרות כל הכובד, הספר הזה הוא בעיקר אנושי ומעורר תקווה וחי מאוד, הרגשתי שאני ממש מתלווה אל יוסי ודפני בפגישות שלהם וחווה איתם את הדברים בזמן אמיתי. מומלץ בחום רב."

רועי סמנה