חלק א’ – מיפוי והמשגה
- טופס איסוף אינפורמציה: נועד למילוי על ידי המטפל בעקבות שיח עם הילדים ועם סביבתם (הורים/מורים). אפשר לראות חזותית איזה מהסעיפים יותר “גדוש ומלא” ולפיכך מצריך התערבות.
- טופס “תמונת מצב”: קביעת קו בסיס – עד כמה המטופל מרוצה או לא מרוצה מתחומים שונים בחייו.
- טופס “אני מתמקד/ת ב”: התמקדות בציפיות ובמטרה לטיפול.
- טופס הפרחים: ריאיון (אינטייק) עם הילד/ה. אפשר לצבוע כל שאלה שעונים עליה, או להצביע באופן אקראי על שאלה ולענות עליה. לא חייבים לענות על כל השאלות וניתן לעשות זאת לאורך כמה מפגשים.
- טופס “איך באתי, איך אני יוצא/ת”: מטרת הטופס היא לבחון את השפעת המפגש הטיפולי. מומלץ למלאו בכל מפגש. לצבוע בתחילת הטיפול את מעגל הרגשות הראשון ובסוף הטיפול את המעגל השני. רצוי לכתוב משפט/מחשבה/רעיון משמעותי שעלו בטיפול.
חלק ב’ – זיהוי מחשבות, רגשות, תחושות והתנהגות
- טופס ראשון: קישור ראשוני בין אירוע לרגש ולהתנהגות.
- טופס שני: מתווספת החשיבה. קישור בין אירוע למחשבה (אוטומטית), לרגש ולהתנהגות.
- טופס שלישי: הוספת זיהוי עיוות החשיבה והקשר בין עיוות החשיבה לרגש. זאת אם רוצים ללמד את המטופל/ת סוגים של עיוותי חשיבה ואיזה עיוות חשיבה מאפיין אותו/ה.
- טופס רביעי (ציפורים): לאחר זיהוי עיוותי החשיבה המטרה היא לראות שמדובר ב”משקפיים” – בסגנון חשיבה מוכר, ואולי לעורר מחשבה “מה קרה אז”, כשהתבוננתי דרך משקפי החשיבה האלה.
- טופס חמישי: טופס מורכב, שכולל זיהוי אירוע – התנהגות – מה הגורם המקדים לאירוע, משך הזמן עד להירגעות ומה או מי עוזרים לי להירגע. טופס זה יכול לשמש בשלבים שונים של הטיפול ולמטרות שונות: לניטור ולזיהוי הגורמים שקודמים להתנהגות; לזיהוי זמנים בעייתיים; לזיהוי דמויות קבועות שאיתן האירועים מתרחשים; לעתים ניתן לזהות את הדינמיקה של הרגש – כמה זמן לוקח להירגע, כחוליה שיש לטפל בה; וכמובן – זיהוי כוחות שיכולים לעזור. מטרת טופס זה לעתים קרובות תהיה בעבודה עם ילדים בעלי קושי בוויסות רגשי והתנהגותי.
- טופס שישי: בטופס זה בודקים את האירוע על מרכיביו הפנימיים והחיצוניים – מחשבות, רגשות, תחושות גוף, התנהגות, גורמים מקדימים לאירוע, לוחות זמנים ותוצאת הסיום – תוך הפרדה למרכיבים השונים. ניתן למדוד את עוצמת הרגש במד הטמפרטורה ולהתבונן בתוצאה הסופית.
חמשת הטפסים הבאים מתמקדים בהתבוננות במרכיבים השונים – רגש, מחשבה, התנהגות, תחושות גוף – ומקשרים ביניהם, בכל פעם בדגש אחר. ישנם מקרים שבהם יהיה צורך לפרק לאט ובזהירות כל אחד מהמרכיבים השונים כדי להגיע לתמונה הכוללת (טופס אחד עשר), וישנם מקרים שניתן יהיה לדלג על כמה מהשלבים.
- טופס שביעי: קישור בין הרגש לתחושות הגוף ולאזור בגוף שבו התחושה מורגשת.
- טופס שמיני: הפוך לטופס הקודם, קישור בין תחושת הגוף לרגש (ולמחשבה). המטרה – לעתים אנו מרגישים תחושה גופנית לפני שאנו חשים את הרגש ואת המחשבה. התחושה יכולה לעזור בזיהוי הרגש והמחשבה.
- טופס תשיעי: קישור בין המחשבה לרגש, לתחושת הגוף ולהתנהגות.
- טופס עשירי: קישור בין האירוע למחשבה, לרגש ולהתנהגות, והדגשת העוצמה של הרגש כמרכיב המשפיע על ההתנהגות, ללא התייחסות לתחושות הגוף.
- טופס אחד עשר (הירוק): כולל את כל המרכיבים השונים: אירוע, רגש, מחשבה, עוצמה, תחושת גוף והתנהגות.
- טופס שנים עשר – “מתחילים להבחין”: ילדים רבים נוטים להתבלבל בתחילת הטיפול בין מחשבות לרגשות ולתחושות, וטופס זה מטרתו להבהיר את ההבדל ביניהם. ניתן לקחת אירוע שאנחנו מעלים או אירוע שהילד/ה מעלה ולהתחיל להפריד בין חלקיו השונים.
ארבעת הטפסים הבאים שמים דגש על המחשבות:
- טופס שלושה עשר: אני שם לב למחשבה האוטומטית שלי וגם בודק עד כמה האמנתי לה (מחשבות אינן עובדות).
- טופס ארבעה עשר – “אני תופס מחשבות”: “היום חשבתי על עצמי ש…” ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך נוטים לחשוב על עצמם או לבקר את עצמם פעמים רבות במהלך היום, טופס זה מטרתו לבדוק עד כמה אנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו.
- טופס חמישה עשר – “מסתכלים על המחשבות”: טופס זיהוי מחשבות אוטומטיות; מתחילים לשים לב למחשבות שקופצות לי בראש ושדרכן אני רואה את העולם.
- טופס שישה עשר: קישור בין האירוע למחשבה.
שני הטפסים הבאים מתייחסים למרכיבים השונים ביחד ולחוד, ומהווים חזרה על טופס שנים עשר:
- טופס שבעה עשר – “הסיפור שלי”: כותבים את הסיפור האישי כפי שהוא, בלי להפריד בין החלקים השונים. הילד/ה יכול/ה למלא אותו במהלך השבוע, ובמפגש הטיפולי ניתן לעבוד על ההפרדה שלו לחלקים השונים, בטופס שמונה עשר.
- טופס שמונה עשר – “הסיפור שלי בחלקים”: ניתן לקחת את הסיפור שהוצג בטופס הקודם ולפרק אותו למרכיביו השונים. נועד להבחין בין עובדות למחשבות או לפרשנות, לרגשות ולהתנהגות.
מצוין לעבודה עם ילדים שמתקשים להבחין בין עובדות לפרשנות ולהתנהגות.
- טופס תשעה עשר – “אני מאמין על עצמי ש…”: התבוננות באירועים שמחזקים את האמונה בעצמי או שמחלישים אותה. יש להקפיד על כך שהאמונה תהיה חיובית. מצוין לעבודה על דימוי עצמי.
- טופס עשרים – המשך של טופס תשעה עשר: טופס שנועד לבדוק עד כמה קל לנו להחזיק במחשבות או באירועים שמערערים את האמונה החיובית שלנו על עצמנו, וכמה קשה לנו לשמור את האירועים או את המחשבות שמחזקים את האמונה החיובית בעצמנו.
- טופס עשרים ואחד: טופס זה נועד על מנת שילדים שמתקשים לבטא את המחשבות שלהם במילים יוכלו לבטא את המחשבות שלהם בציור, בצבעים או צורות. אפשר לצלם כמה פעמים ובכל פעם לצייר את המחשבות.
חלק ג’ – הפרכת מחשבות, גמישות מחשבתית, מחשבות מתווכות ודיבור עצמי
- טופס ראשון (ינשוף): “מה יכולתי לחשוב אחרת”. המטרה: יצירת גמישות מחשבתית.
- טופס שני – המשך של הטופס הקודם: מה יכולתי לחשוב אחרת והאם שינוי המחשבה היה יכול לשנות רגש והתנהגות.
- טופס שלישי: א. לשים לב לכך שאני מופעל/ת. ב. לבחון את יעילות התגובה.
- טופס רביעי: קישור בין ההתנהגות למה שקדם לה ולאפשרויות נוספות להתנהגות, למחשבה או לרגשות.
- טופס חמישי: כמה האמנתי למחשבה, מה יכול לערער את המחשבה.
- טופס שישי – התייחסות לעיוותי חשיבה: דרך אילו משקפיים חשבתי. רלוונטי אם מלמדים את הילדים עיוותי חשיבה.
- טופס שביעי – השרשרת הלא נעימה: השרשרת הבלתי נגמרת: עשיתי וחשבתי והרגשתי ואמרו לי וחשבתי והרגשתי ועשיתי ואמרו לי וכך הלאה… בצד השמאלי – איפה אפשר לנתק את השרשרת? האם אפשר לנתק את השרשרת במחשבה? איך? האם אפשר לנתק אותה בהתנהגות? או ברגש? מומלץ לתרגל “ניתוקי שרשרת” ולראות את ההשפעה. איך השרשרת הייתה נראית אילו הייתי מצליח/ה לנתק אותה קודם.
- טופס שמיני – אם האירוע היה קורה לחבר/ה שלי הייתי חושב/ת על זה…: אצל מישהו אחר הבעיה נראית פחות נוראה, בדרך כלל.
- טופס תשיעי – דומה לטופס הקודם בסוג ההפרכה: כשאני חושב/ת על האירוע הוא נראה אחרת מאשר אילו הייתי שומע/ת מחבר ומציע/ה לו איך לנהוג.
- טופס עשירי – הגמשת מחשבה – מה עוד יכולתי לחשוב? ומה עוד?: אפשר לחשוב כל מיני דברים.
- טופס אחד עשר – רציתי לעשות אבל אז נזכרתי שאני יכול להגיד לעצמי…: תרגול של שליטה עצמית; איך הצלחתי להתגבר על הרצון באמצעות דיבור עצמי.
- טופס שנים עשר: בחינת המידה שבה הדיבור העצמי שבחרתי הצליח לעשות שינוי (המשפט שבחרתי להגיד לעצמי כדי שאתמודד יותר טוב).
- טופס שלושה עשר – בעקבות האירוע: מחשבות מכבידות או מרגיעות: עד כמה המחשבות שלי עושות לי טוב או מקשות עליי, ומכאן ניתן לבחון אילו מחשבות כדאי לחשוב.
- טופס ארבעה עשר – הפרכה באמצעות פרספקטיבה של אחרים: מה אימא הייתה חושבת? מה החבר או החברה היו חושבים? אפשר להוסיף שמות שהילד/ה מציע/ה או למחוק שמות שאינם רלוונטיים.
- טופס חמישה עשר – פרספקטיבה של זמן: מחר, עוד חודש, עוד שנה. מה אומר לעצמי שנה מהיום על הריב שהיה לי?
- טופס שישה עשר – טופס רווח והפסד: מה כדאי לי. מה אני מרוויח/ה, מה אני מפסיד/ה.
- טופס שבעה עשר – טופס מורכב יותר, לילדים בוגרים יותר: משלב שיח עם המחשבות עם בחינת רווח והפסד עתידיים.
- טופס שמונה עשר – הצמדת מחשבות: מתייחס לטופס האחרון שבחלק הקודם, שם המטופלים התבקשו לצייר את מחשבותיהם, וכאן הם מתבקשים להצמיד מחשבה נעימה לכל מחשבה לא נעימה. אפשר לצלם כמה עמודים כאלו, למקרה שבו הילד/ה רוצה לצייר כמה מחשבות שונות.
חלק ד’- זיהוי רגשות וביטויים
טפסים אחד עד עשר עוסקים בזיהוי ובהבנה של רגשות באופן כללי: איך מרגישים, מתי מרגישים, האם הרגש עוזר או מפריע, מה הקשר בין הרגשות למחשבות, עוצמת רגשות, הקשר בין הרגש לביטוי שלו ועוד.
- טופס ראשון – מעגל הרגשות: מטרת הטופס לאפשר לילדים לבטא את רגשותיהם בצבע. משמש כטופס אבחוני וכטופס טיפולי שבאמצעותו נוכל להבין מה מרגיש הילד, באילו עוצמות (לפי גודל החלק המצויר, עוצמת הצבע המצוירת), אילו רגשות בולטים ואילו חסרים.
- טופס שני – הרגש שלי במהלך היום נראה ככה: הטופס מחולק לפי זמנים שונים במהלך היום, וניתן להשתמש בו בשני אופנים: א. זיהוי רגשות שונים שמופיעים בזמנים שונים ביום, למשל – פחד בלילה וכעס ביום. ב. ניתן לבחון רגש אחד דומיננטי ולבדוק כיצד הוא מופיע בזמנים שונים ומדוע.
- טופס שלישי – אילו רגשות הרגשתי היום ובאיזו עוצמה: מטרת טופס זה לזהות עוצמות של רגשות שונים במהלך היום. ניתן להשתמש בו עם הטופס שלידו, הטופס הרביעי.
- טופס רביעי: טופס זה נועד לעזור בזיהוי עוצמת הרגש וכן בזיהוי טכניקות להפחתת עוצמת הרגש או הגברת עוצמת הרגש בהתאם למצב הרצוי.
- טופס חמישי – איך הרגשתי היום: בוחן את הרגשות השונים במהלך ימי השבוע בשעות שונות של היום. המטרה אבחונית, כמו גם טיפולית.
- טופס שישי: מתייחס לטופס החמישי או לטופס השלישי, ובדומה לטופס הרביעי הוא מאפשר לבחון טכניקות לחיזוק והפחתת רגש, בדגש על ביצוע – ניסיתי לחזק, ניסיתי והצלחתי להחליש.
- טופס שביעי – שומר הרגשות שלי: עוסק בביטוי הרגש ובקשר שבין הרגש הפנימי לביטוי החיצוני שלו. ניתן להקדים לו דמיון מודרך להיכרות עם “שומר הרגשות”, או ציור של שומר רגשות: דמות או חפץ שנמצאת בחוליה שבין הרגש המורגש לביטויו כלפי חוץ. השומר אחראי על הוצאת הרגש ועל החזקתו. אפשרויות נוספות – חיבור לטופס “מעגל הרגשות”, שמופיע קודם לכן, באופן שבו שומר הרגשות הוא הדמות המחברת בין מעגל הרגשות, שהוא פנימי, לדרך שבה הרגש מתבטא כלפי חוץ. אפשרות נוספת, להקדים לו את הטופס השמיני ולאחריו לדון בתפקידו של “שומר הרגשות”. מטרת הטופס לזהות באיזו מידה הילד/ה מרוצה מהביטוי של הרגש שלו/ה, עד כמה הוא/היא מרגיש/ה בשליטה על דרך הביטוי, מה היה/הייתה רוצה להשאיר בפנים, מה היה/הייתה שמח/ה החוצה לבטא כלפי חוץ.
- טופס שמיני – מה בפנים ומה בחוץ: לעתים אנו מרגישים רגשות שונים אך מתקשים או שאיננו רוצים לבטא אותם מסיבות שונות. המטרה היא לבחון לאילו רגשות אנו “מתירים” לצאת החוצה ואילו רגשות נשארים בפנים. הטופס אמור להיות חלק מעיסוק בנושא (במשחק, שיחה, ציור…), ואפשר לשלב ציור של רגשות שהייתי רוצה לבטא ולא הצלחתי, את הקופסה של הרגשות ששומרת על הרגשות שאינם מבוטאים ועוד.
- טופס תשיעי – אני מסתכל על הרגש שלי : טופס זה נועד להכיר את הרגשות השונים, בחיבור לתחושות גוף מתלוות ולמחשבות. אילו תחושות ומחשבות מופיעות מול רגשות ספציפיים.
- טופס עשירי – מה אני חושב על הרגש שלי: לכל הרגשות ישנם תפקידים חשובים בחיינו – הן מבחינה חברתית, הן מבחינה אבולוציונית והן משום שהם נועדו לומר לנו איך אנו חשים לגבי דברים מסוימים. בטופס זה נוכל להבחין ביעילות הרגשות הנעימים והנעימים פחות.
מכאן והלאה הטפסים מעלים בכל פעם רגש דומיננטי אחר ועוסקים בו. יש לעבוד עם הטפסים העוסקים בנושא שרלוונטי לכל ילד.
- טופס אחד עשר – סיפור הכעס שלי: טופס זה מטרתו לסייע לנו לבצע ניטור יומיומי לכעסים השונים, שמהם ניתן להגיע למסקנות (אני מסתכל/ת על העיגולים וחושב/ת) – האם הכעסים דומים? חוזרים על עצמם? שונים? האם כל יום היו כעסים? רצוי להשתמש בטופס זה במהלך כמה שבועות ולא רק שבוע אחד.
- טופס שנים עשר – הכעסים היומיים שלי: מתחילים לשים לב לכעס במהלך היום ולעוצמתו, אל מול אירועים שונים. האם ישנם רגעים במהלך היום שבהם כועסים יותר? כועסים פחות? אם כן, אולי ניתן להתבונן יותר לעומק באירוע המכעיס?
- טופס שלושה עשר – רשימת הכעסים שלי: מדרגים את העוצמה של הכעסים השונים. מתוך כך, ראשית, מתחילים להבחין שיש כעסים גדולים יותר וקטנים יותר, וזה הוא גם צעד לקראת הטופס הבא, שבו בוחרים בכעס ספציפי.
- טופס ארבעה עשר – השבוע אני בוחר/ת ומתמודד/ת: אחרי זיהוי הכעס, יש לבחור אחד מהכעסים שהוצגו (רצוי לא לבחור את הגבוה ביותר, עדיף כעס חלש שניתן לשינוי בקלות) ולהתחיל להתמודד איתו.
- טופס חמישה עשר – רשימת הדברים שמפחידים אותי: טופס לזיהוי הפחדים שלי ועוצמת הפחד.
- טופס שישה עשר – הפחדים היומיים שלי: טופס לזיהוי הפחד במהלך היום.
- טופס שבעה עשר – מערבולת המחשבות: המערבולת שמטלטלת, שבה מחשבה גוררת מחשבה עד שמרגישים רגש לא אדפטיבי. מוצגת יחד עם הטפסים של הוויסות הרגשי, כי הדגש הוא על העוצמה הרגשית של המערבולת ה”בולעת”. ניתן לשים לב לאילו מערבולות אנו מכניסים את עצמנו וניתן להשתמש יחד עם הטופס השמונה עשר, בחשיבה על דרך היציאה מהמערבולת.
- טופס שמונה עשר – כיצד יוצאים מהמערבולת: מה יכול לעזור לצאת מתוך מערבולת של מחשבות ורגשות שאינם מותאמים?
- טופס תשעה עשר – פנקס המפחידונים שלי (טופס כפול): אפשר לצלם ולגזור ולהפוך לפנקסון קטן. החלק הראשון בפנקס: רשימת המפחידונים לפי רמת קיפודים – מזהים את הדברים המפחדים אותי לפי עוצמת הפחד, המסומנת בקיפודים. חלק שני: רמת קיפוד 1 – בוחרים ברמת פחד נמוכה ומתחילים להתמודד באמצעות חיזוקים עצמיים. חלק שלישי: רמת קיפוד 2 – בוחרים את הרמה השנייה ומתמודדים איתה באמצעות חיזוקים. חלק רביעי: רמת קיפוד 3 – נזכרים בדרכים שבאמצעותן הצלחנו להתמודד עם הפחדים. חלק חמישי: רמת קיפוד 4 – מתארים התמודדות ומחזקים אותה, מזכירים ש”אני מתמודד/ת עם קיפודים היטב, לפעמים קצת פחות ולפעמים קצת יותר”. ניתן להרחיב בעבודה נוספת על השלב הזה (בריסטול ההתמודדות שלי מול קיפודים). חלק שישי: מתאר את המסלול ומה עזר בכל שלב. חלק שביעי: מכינים מגן מקיפודים, שבו המטופל מכניס את כל טכניקות ההתמודדות שלו. מדובר בטופס שלוקח כמה שבועות להתמודד איתו, בכל פעם ממלאים חלק אחר. לא למהר.
- טופס עשרים: רשימת הדברים שמעציבים אותי לפי עוצמת העצב
- טופס עשרים ואחד: חיבור העצב לזמן, לאירוע, למחשבה ולרצון.
- טופס עשרים ושניים – מד הקטסטרופות: טופס לזיהוי עוצמת הקטסטרופה – מה הכי גרוע, מה פחות גרוע, מה לא נעים… לאחר שמיקמנו עוצמות קטסטרופות אפשר לחזור לטופס ולבחון איפה נמצא האירוע שקרה אתמול (או היום) על מד הקטסטרופות.
- טופס עשרים ושלושה – מד הקטסטרופות בגרסה שונה: כותבים בכל אחת מהמשבצות קטסטרופה מתאימה, לפי מינון האחוזים.
- טופס עשרים וארבעה – עד כמה משתנה הלחץ שלי: זיהוי מד הרגש לפני החשיפה, במהלך החשיפה ולאחר החשיפה. מטרת הטופס לעזור למטופל/ת לראות את הרגש כגל שעולה לפני החשיפה ולאט לאט יורד.
- טופס עשרים וחמישה – טופס לזיהוי התנהגות מונעת רגש: בטופס זה ניתן לשים לב שייתכן שההתנהגות עזרה בהתמודדות ובהפחתת הרגש לטווח הקצר, אך לטווח הארוך התנהגויות מסוימות עלולות להגביר את עוצמת הפחד ולתחזק את הקושי הרגשי.
חלק ה’ – טפסים בנושא התמודדות ושינוי
- טופס ראשון – אני מצליח ל…: ניתן להשתמש בטופס בשתי דרכים שונות: האחת מתמקדת בהתנהגויות של הצלחה, של חוזקות, ומיועדת לשימוש כשיש צורך לחזק ביטחון אצל הילד ולעזור לו לראות חוזקות; השנייה מתמקדת בקושי שרוצים לנסות להתמודד איתו ולשפר אותו באירועים שונים במהלך היום.
- טופס שני – בוחן את השאלה אם כדאי להגיב כפי שמתחשק באותו הרגע: לנסות לשער את הכדאיות של דרך התגובה. מיועד לתגובות אימפולסיביות.
- טופס שלישי – לומדים מפעמים קודמות עד כמה כדאי להגיב כמו שהגבתי בעבר: טוב לעבודה עם בעיות התנהגות, הפרעות קשב. אפשר להצמיד לטופס הקודם.
- טופס רביעי – ההרגלים שלי: טופס זה מאיר זרקור על הרגלים, שפעמים רבות ילדים (ומבוגרים) אינם שמים לב אליהם, משום שהם פועלים באופן אוטומטי. זיהוי ההרגלים משמש שלב ראשון, ובהמשך תיעשה התמודדות עם שינוי ההרגלים.
- טופס חמישי – ההרגלים הלא מוצלחים שלי במהלך השבוע: כאן כבר יש התייחסות להרגלים לא מוצלחים, שמקבלים מקום מסודר יותר שמאפשר התבוננות.
- טופס שישי – אני מתחיל/ה לשים לב להרגלים הלא מוצלחים שלי: לאחר זיהוי ההרגלים מתחילים לשים לב לזמן, למשך, לגירוי המקדים לביצוע ההרגל, למודעות להרגל. טופס טוב לעבודה עם OCD ועם טריכוטילומניה, למשל.
- טופס שביעי – טופס המשך לטופסי הזיהוי: טופס זה מטרתו לזהות את הטכניקות שעוזרות לי להילחם בהרגלים ובטכניקות שניסיתי ואינן מועילות במקרים אילו.
- טופס שביעי – מתחיל/ה להילחם בהרגלים הלא מוצלחים: טופס המשך לטופסי הזיהוי, שמטרתו לזהות טכניקות שעוזרות להילחם בהרגלים. נוסף על כך, יש “הכרזת מלחמה”. מיועד למצבים שבהם רוצים להכחיד את ההרגלים ולא להשלים איתם.
- טופס שמיני – משפטים שאני רוצה להגיד למחשבות הטורדניות שלי: דגש על טכניקה של דיבור עצמי.
- טופס תשיעי – “אני מחליט על עצמי”: טופס זה עוסק בהחצנה של המחשבה הטורדנית – מי מחליט על מי, אני על המחשבה או המחשבה עליי? הדגש הוא שימת הלב לפעמים שבהן הילד/ה פעל/ה מתוך המחשבה המציקה והפעמים שבהן הילד/ה הצליח/ה לא לפעול מתוך מחשבה זו.
- טופס עשירי – ההתנהגויות שלי: מתחיל להבחין בין התנהגויות רצויות, התנהגויות “ככה-ככה” והתנהגויות בעייתיות.
- טופס אחד עשר – התנהגויות שאני רוצה לאמץ: בחירת התנהגות, הסבר מדוע, ומחשבה על הצעד הראשון בדרך לאימוץ ההתנהגות.
- טופס שנים עשר – טופס פתרון בעיות: כותבים את הבעיה, מעלים כמה פתרונות, בוחרים את הפתרון שנראה היעיל ביותר ובודקים אם הוא עבד. אם הפתרון לא עבד, ניתן לעשות אותו תהליך שוב, עד שנמצא הפתרון המתאים. חשוב לכתוב כל פתרון כאופציה, גם אם אינו מוצלח, ורק בהמשך לבדוק את היתרונות ואת החסרונות שלו.
- טופס שלושה עשר – הכלי שאני מפעיל: טופס זה נועד לבדוק אילו כלים יש ברשותי ואילו מצבים מתאימים להפעיל את הכלים השונים. חשוב לשים לב שישנים מצבים שונים שבהם כלים שונים “מנגנים” טוב יותר מכלים אחרים. לכל מצב יש את המנגינה שלו ולכן יש להתאים את הכלים רק לאחר שבחנו היטב אילו כלים מתאימים למצבים שונים. אפשר להוסיף פתרון אישי שלא צוין.
- טופס ארבעה עשר – יוצאים לדרך: טופס שבונה תכנית פעולה. מה הבעיה, מדוע היא מפריעה, מה היתרונות ומה החסרונות שלה, מה הסביבה ואני חושבים עליה, מה יהיה הצעד הראשון שלי ואיך אדע שאני מצליח.
ששת הטפסים הבאים מתמקדים בנושא של קשיים במיומנויות חברתיות:
- טופס חמישה עשר – אני מתבונן ביכולות החברתיות שלי: טופס זה נועד לעזור לילדים בעלי קשיים חברתיים להתבונן ביכולות הקיימות בהם וביכולות שחסרות להם על מנת לשפר את המיומנויות החברתיות.
- טופס שישה עשר – היכולות החברתיות שלי: טופס למיפוי יכולת חברתית. ניתן להשתמש בו גם כקו בסיס בתחילת הטיפול ובסיומו. בכל בלון כתובה יכולת חברתית שונה, והילד/ה מתבקש/ת לצבוע את הבלון בהתאם למידת שביעות הרצון שלו/ה מיכולת זו.
- טופס שבעה עשר – אני בוחר/ת יכולת חברתית אחת שאני פחות טוב/ה בה: ניתן להשתמש בטופס כהמשך של הטופס הקודם, בוחרים יכולת אחת ובודקים את הצעדים לשיפור היכולת.
- טופס שמונה עשר – אני מתאמן/ת בקידום היכולת שלי בתחום: טופס לרישום הצלחות (וגם מעט קשיים) בתהליך שינוי היכולת החברתית.
- טופס תשעה עשר – המשימה השבועית שלי היא: התמקדות במשימה אחת ובאופן ההתמודדות עם הביצוע שלה במהלך השבוע.
- טופס עשרים – מה קורה אצלי בראש: טופס עיבוד מידע חברתי שמציג לילד/ה מה קורה בראש בקישור לסיטואציה חברתית, אך לא רק בקישור אליה. טופס טוב לבדיקה באיזה שלב של התהליך יש צורך להתערב. האם בשימת לב בפרשנות? בבחירת המטרות? בוויסות הרגשות?
טפסים שמדגישים כוחות וגורמי חוסן:
טפסים אלו נועדו לחזק ולהדגיש כוחות. ההמלצה היא להשתמש בהם לאורך כל הטיפול, במקומות שבהם צץ ועולה חוסר הביטחון של הילד/ה בעצמו, בתהליך.
- טופס ראשון – הדברים שעושים לי נעים…: להיות מודע לדברים הנעימים לי, גם כי הזיכרון יכול להגביר רגש נעים וגם כדי לחזור על סיטואציות שמעוררות רגשות נעימים.
- טופס שני – מה נעים לי: מודעות לדברים נעימים במהלך היום וניסיון לחזקם.
- טופס שלישי – “מה שיוצא אני מרוצה”: לעתים אנו מנסים להתעקש לשנות דברים שאין באפשרותנו לשנות, ובכך אנו יוצרים סבל מיותר. מטרת הטופס להדגיש את הדברים שאנחנו מרוצים מהם ואת הקבלה של הדברים שאין באפשרותנו לשנותם.
- טופס רביעי – אני הכי טוב/ה ב…: זיהוי נקודות חוזק של הילדים אצל עצמם – במה הם טובים – יחסית לעצמם או יחסית לאחרים – העיקר שתהיה רשימה ארוכה של דברים שהילדים מרגישים שהם טובים בהם.
- טופס חמישי – דברים שאני מוצלח/ת בהם: טופס לזיהוי חוזקות בווריאציה שונה.
- טופס שישי – רשימת הגאוות שלי: לעתים ילדים שמגיעים לטיפול עסוקים כל כך במה שהם צריכים לשנות עד שהם מתקשים לשים לב לדברים שהם מצליחים בהם, ולכן חשוב לעורר את היכולת להתבונן בדברים שהם גאים בהם.
- טופס שביעי – הדבר שהכי מרגיע אותי: זיהוי מצבים ודברים שמרגיעים את הילד/ה ביום-יום.
- טופס שמיני – מחשבות שגורמות לי להרגיש נעים: זיהוי מחשבות נעימות, כדי להגביר את המחשבות הנעימות ולא רק להפחית את השליליות.
- טופס תשיעי – הדברים שחשובים לי בחיים: חיבור לערכים, לדברים שנותנים משמעות.
- טופס עשירי: מתוך ההצלחות – מה נהניתי לעשות ומה הצלחתי לעשות. המטרה – שימת דגש על חוויות חיוביות של הצלחה ותחושה נעימה, לצורך חיזוק המסוגלות העצמית.
- טופס אחד עשר – הדברים שחשובים לי ושהצלחתי לעשות השבוע: טופס שמתייחס לטופס התשיעי; לא מספיק להישאר בזיהוי דברים חשובים, יש לנסות ולבצע אותם במהלך השבוע.
- טופס שנים עשר – מעשים טובים שעשיתי ומעשים טובים שאני מתכנן/ת לעשות: חיבור לערכים וחיזוק עשייה חיובית, שמשפיעים על הדימוי העצמי ועל תחושת המסוגלות.
- טופס שלושה עשר – כשאגדל אני רוצה להיות…: חיבור לתכנון, למטרות, לרצונות. אפשר להוביל לכיוון של: כמו מי אני רוצה להיות, למה חשוב לי להיות כמוהו.
- טופס ארבעה עשר – זיהוי תכונות ויכולות חיוביות שלי: חשוב למלא בתחילת טיפול ורצוי להוסיף בכל שלב בטיפול תכונה ויכולת חדשה שמגלים.
- טופס חמישה עשר – תמונת מצב בסיום הטיפול: הטופס שמילאנו בתחילת הטיפול כקו בסיס חוזר עכשיו )בצבע אחר) – במה ועד כמה חל שיפור במהלך הטיפול.
- טופס שישה עשר – בודקים את השינויים: בחינה של תהליך הטיפול מתחילתו. אילו שינויים חלו, מה מידת שביעות הרצון ומה נשאר להמשך.
- טופס שבעה עשר: כפולה ריקה לשימוש חופשי של כל מטפל/ת ומטופל/ת.
